פסק-דין בתיק ע"פ 9845/03

השופט מ' חשין:

           המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של עיסקה בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בריחה והדחה בחקירה. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המערער לשבע שנות מאסר בפועל ולשלוש שנים מאסר על-תנאי. כן הפעיל בית-המשפט - במצטבר לעונש המאסר בן שבע השנים - מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגד המערער לתקופות מצטברות של שלושים חודשים. סיכום הדברים היה איפוא זה שנגזרו על המערער תשע שנים וחצי מאסר בפועל ועליהן שלוש שנים מאסר על תנאי.

           הערעור שלפנינו ערעור הוא על הכרעת הדין ועל חומרת הדין כאחת.

           אשר להכרעת הדין: כנטען בכתב האישום, רכש המערער ביחד עם שניים אחרים, סם הרואין במשקל של 200 גרם נטו וסם קוקאין במשקל של 50 גרם נטו. השלושה נסעו ברכב, ובמהלך הנסיעה נתפסו על-ידי המשטרה והסם עימהם. לאחר תפיסת הסם הודיעו אנשי המשטרה למערער ולאחרים כי עצורים הם, ובתגובה על-כך בעט המערער באחת מאנשי המשטרה ונמלט מן המקום. המערער נתפס על-ידי השוטרים בסמוך לאחר מכן. עד כאן - האישום הראשון. האישום השני נסב על-כך שבהיותו במעצר פנה המערער לאחד מהשניים האחרים שהיו עימו במכונית וביקש ממנו למסור הודעת שקר על-פיה אותו אחר או האדם השלישי שהיה במכונית היו בעלי הסם שנתפס.

           גרעין הראיות נגד המערער באישום הראשון נמצא בהודעותיהם של שני האחרים במשטרה. בבית-המשפט חזרו בהם השניים מהודעותיהם במשטרה, אך בית-המשפט בחן את הראיות שהובאו לפניו והחליט להעדיף את ההודעות במשטרה על-פני העדויות לפני בית-המשפט. כן נמצאו לו לבית-המשפט - כהוראת סעיף 10א(ד) לפקודת הראיות - חיזוקים להודעותיהם של שני האחרים ובהכרעת הדין פירט בית-המשפט אותם חיזוקים אחד לאחד.

           עורך-דין בן-יהודה, בא-כוחו של המערער, תקף את הכרעת הדין ואת הממצאים שקבע בית-משפט קמא, אך לא נמצא לנו כי יש בטענותיו כדי לערער את התשתית שעליה בנה בית-משפט קמא את הכרעת הדין. אכן, גם הודעותיהם של השניים האחרים גם החיזוקים שנמצאו לו לבית-משפט, היה בהם כדי לבנות תשתית מוצקה להרשעתו של המערער בהאשמה שבפרט הראשון. הוא הדין בהאשמה שבאישום השני, הגם שניתן להסכים כי האישום השני אינו אלא טפל לאישום הראשון.

           לא מצאנו יסוד לערעור על הכרעת הדין ואנו דוחים אותו.

           עורך-דין בן-יהודה הוסיף וטען נגד העונש החמור שנגזר על המערער, אך גם כאן לא מצאנו יסוד להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא. ראשית לכל, כמות הסם שהמערער סחר בה כמות רצינית היא, ובלא למעט בחמישים גרם נטו של הקוקאין נזכיר במיוחד את הכמות של מאתיים גרם ההרואין. שנית, למערער הרשעות קודמות רבות מאוד - בהן הרשעות בעבירות רכוש ועבירות נגד גוף-האדם - ולענייננו נזכיר במיוחד אותן עבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. עוד נזכיר כי המערער ריצה בעבר עונשי מאסר אחדים, בהם עונש מאסר לארבעים וחמישה חודשים, עונש מאסר לשישה חודשים, עונש מאסר לשנה ושישה חודשים, מאסר לשישה חודשים ועוד. טען עורך-דין בן-יהודה כי שותפיו של המערער נדונו לעונשי מאסר של 30 חודשים ו-36 חודשים, אם אמרנו כי המערער היה העבריין העיקרי והאחרים היו עברייני משנה, גם אז - כך טוען עורך-דין בן-יהודה - הפער בין העונש שהוטל על שני האחרים לבין העונש שהוטל על המערער פער גדול הוא יתר על המידה. טענה זו אינה מקובלת עלינו. העבריין העיקרי והראשי בענייננו היה המערער ואילו שני האחרים לא היו אלא נוסעים מזדמנים איתו וככל הנראה צרכני סמים. אכן, גם שני האחרים עברו עבירה ועל עבירה שעברו ישאו בעונש מתאים. ואולם, לא זו בלבד שעברם הפלילי אינו דומה לעברו הפלילי של המערער אלא, שחלקם במעשה היה חלק שולי, לא-כל-שכן שהרשעתם היתה בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בעוד שהמערער הורשע בסחר בסם מסוכן. אנו דוחים איפוא את הערעור על גזר הדין אף-הוא.

           סוף דבר, אנו מחליטים לדחות את הערעור, הן על ההרשעה הן על גזר-הדין.

היום, ט"ז בכסלו תשס"ה (29.11.04).

ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   של התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: